Quantcast
Channel: Sabbath Monkeys »רוחניות
Viewing all articles
Browse latest Browse all 6

כנס "אישיות, חברה וקידמה"– חלק ג'

0
0

בפוסט הקודם, שפורסם אתמול, ועסק בכנס "אישיות, חברה וקידמה", העליתי כמה וכמה שאלות באשר לאפשרות הבחירה של המין האנושי, לקבוע את תכונותיו ויכולותיו של ילדיו העתידיים.

בפוסט הזה, אעסוק בשאלה מהותית לא פחות: תוצאות הסקר מצביעות על נתונים לא פשוטים, שכדאי לנסות להבין מה עומד מאחורי הבחירה בתכונות ויכולות אלו או אחרות.

השאלה השנייה בסקר היתה: בהנחה שענית שאתם אכן מוכנים ורוצים לבחור לילדיכם את התכונות והיכולות שלהם בעתיד – "אנא ציין 5 תכונות, שהיית בוחר עבור ילדך העתידי, מתוך התכונות הבאות" (מצורפת רשימה של 30 תכונות + "אחר").
התכונות הללו כללו בבחירה ממינו של הילוד (זכר / נקבה / ג'סטין ביבר), ועד מנת משכל גבוהה, מראה חיצוני, יצירתיות, דעתנות, פציפיזם ועוד.

התוצאות של הסקר מעניינות אף הן.
ישנן תכונות שהן בולטות מאוד ביחס לתכונות האחרות, ואילו תכונות אחרות, מעניינות דווקא בגלל היעדר מצביעים.
דוגמאות טובות לאותו מצב בו לא הצביעו עבור תכונה מסוימת כלל, הן במקרים של "דעתנות", "אי קבלת מרות". ו"נטייה לדיכאון". לכל אלה לא הצביע אף לא אחד מהנשאלים. והשאלה הנשאלת היא: למה?
נתחיל עם הפשוט ביותר – הנטייה לדיכאון. האמנם זה כל כך פשוט? להזכירכם, רן לוי, בהרצאתו על הקשר שבין הפרעות נפשיות (כגון מאניה-דיפרסיה, דיכאון, תסמונת אספרגר וכו') דיבר על קשר חזק נאוד בין תכונה זו לגאונות בתחומי המדע והאמנות, או לפחות להצלחה רבה בתחומי אלו. מדוע, אם כן, אנשים נוטים אוטומטית להניח את הרע מכל, ו"לוותר" על התכונה הזו? התשובה שכולם כמעט יענו עליה היא פשוטה למדי: בכדי למנוע מילדי חיים קשים של סבל ועצב. אבל האם אנו לא מונעים בכך גם אפשרות ליצירתיות גבוהה, כפי שהראה לוי בהרצאתו?

2 התכונות האחרות, הדעתנות ואי-קבלת מרות, הולכות לדעתי יד ביד. אדם שאינו דעתן, שאינו מוכן לעמוד על שלו גם מול קיתונות של בוז מצד מנהלים וקולגות (שרון הציגה זאת בדוגמאות רבות: עדה יונת, אלברט אינשטיין, ליאונרדו דה-וינצ'י, גליליאו ומהטמה גנדי) – לא יוכל להציב חדשנות פורצת דרך בפני הולם. הקיבעון הזה הוא אבי כל חטאת, ולכן נדרש פה לא מעט אומץ לעמוד על שלך, ולומר את דעתך – גם אם כולם יחשבו שאתה טיפש מטופש, סהרורי ובודה דברי הבל ממוחך הקודח. ושוב – אני שואל את אותה השאלה: מדוע אנשים בוחרים לוותר על תכונות אלו, וכל זאת כאשר תכונות דומות קיבלו אחוזי הצבעה גבוהים למדי?

ועם זאת, בצד השני של מפת אחוזי ההצבעה, יש כמעט קונצנזוס: במקום הראשון והבלתי מעורער, נבחרה תכונת "מנת משכל גבוהה" ( 85%, שהם 47 מצביעים מתוך 55). אחריה, בזו אחר זה, עומדות התכונות "יכולת חשיבה עצמאית" (65% ; 36 מצביעים), "סקרנות ותשוקה לדעת" (58% ; 32 מצביעים) ו"יצירתיות" (52% ; 29 מצביעים).
שימו לב, שהתכונות במקומות השני והשלישי דומות להפליא, כפי שציינתי קודם לכן, לדעתנות ואי-קבלת מרות. האם שתי אלה שלא נבחרו, קיבלו אפס אחוזי הצבעה מתוך פשרה? או אולי מתוך החלטה מודעת לזה, ש"כבר בחרנו ב'חשיבה עצמאית', ולכן אין טעם לסמן גם את אלו"? או שאולי הקשר בין כל התכונות הללו אכן לא הובן?

בנוסף, עולה השאלה, האם אנחנו צריכים להיות אופטימיים, כשאנו רואים בסקר את הכוונה שלנו להעניק לילדינו העתידיים תכונות של חשיבה עצמאית.

במקומות החמישי והשישי, הופתעתי לגלות – אני חייב לציין – "חוסן גופני" (45%) ו"מראה חיצוני נאה" (43%). הופתעתי, בעיקר כי חשבתי שמשתתפי הכנס, שמשתייכים ל"אומת הגיקים" בעיקר, יתייחסו יותר לתכונות אופי, או יכולות אנליטיות וחשיבה ביקורתית, מאשר מראה חיצוני וכושר הישרדות אבולוציוני.

אחת הדיעות היותר מעניינות שהוצגו, הגיעה דווקא מהקהל, מבחור חביב שישב לידי. הוא טען, שדווקא הבחירה שלנו במס' קטן של תכונות, דווקא הקונצנזוס הזה, מצביע על קיבעון מחשבתי, ולא על הרצון לחדש. הסיבה לכך היא, שאנו רואים (או מסוגלים לראות) עד טווח מסוים של שנים קדימה, ולכן התכונות הללו שנבחרו, מהוות בחירה ש"נכונה" לתקופה הזו. ואני אוסיף, שאם יהיו יותר מדי אנשים בעלי מנת משכל גבוהה, אנו עלולים למצוא את עצמינו ללא אנשים שמוכנים לבצע עבודות המוגדרות כ'פשוטות' יותר.

ואז שוב עולה השאלה – בידי מי אנו צריכים להפקיד את ההחלטה, אם לאפשר בחירה של תכונות הילוד העתידי, אם בכלל?
רן לוי טען, שחייבת להיות רגולציה, שתגביל את הבחירה הזו בידי האדם, מכיוון שאי אפשר לסמוך עליו בנושא זה. הוא נתן כדוגמא את תעשיית הרכב במאות הקודמות לעומת איך שהיא נראית היום. לפני למעלה מ-100 שנים, כמעט כל אחד היה יכול, באמצעות כלים שונים, להרכיב מכונית מסגים שונים. אך מסיבות של בטיחות הנוסעים והמשתמשים בכבישים והתפתחות התשתיות, החלה לצוץ רגולציה, שממשיכה להתפתח אך היום. בנוואדה עבר לפני פחות מחודש חוק חדש, העוסק במכוניות אוטומטיות ללא נהג, וזאת אף על פי שעדיין לא מוכרים מכוניות כאלו באופן מסחרי. במקרה זה, הרגולציה הדביקה את התעשייה עוד לפני שזו יצאה לדרך, אך ברוב המקרים – המצב הפוך. הרגולציה מגיעה רק אחרי שזורמים הרבה מים עכורים בנהר.

באופן כללי, אני מסכים עם לוי. מתן הבחירה הזו למין האנושי עלולה להביא לאסון חברתי קולסאלי, וזאת במקרה הטוב. טעויות האנוש עדיין גדולות מדי, מכדי להפקיד את תפקיד הבריאה בידיו. מצד שני, עניין הרגולציה בעייתית גם היא, במיוחד כשהיא נגועה בדעות פוליטיות, ועלולה אף להיות נגועה בשחיתות (שלא לדבר על שוק שחור או כלכלה שחורה, גורמים מפוקפקים שייכנסו לתוך התעשייה הזו, וכו'). כדי להבהיר את הנקודה הזו קצת יותר, הנה נקודה למחשבה: האם הייתם נותנים לממשלה של ביבי-ליברמן, במיוחד לאור החלטותיה הפשיסטיות לאחרונה, להחליט עבורכם אילו תכונות מותר יהיה לכם לבחור לילדיכם ואילו לא?

והנה עוד משהו קטן ואחרון, בנושא מעט שונה, אך עדיין קשור לכנס ולהרצאתה של שרון: לקראת סוף ההרצאה, העלה ילד קטן בקהל שאלה, בעקבות דבריה של שרון, שאמרה שאנו חייבים להתחיל לקבל החלטות ולבצע פעולות שישנו את הדרך בה אנו תופסים את העתיד, בגלל גורמים כגון חשש מגידול אוכלוסין בלתי-מרוסן בעולם, שינויי אקלים ועוד. אותו ילד, אשר ישב בשורה הראשונה, אמר: "רגע. אבל זה לא נכון! הרי בכל פעם שמישהו נולד מישהו מת, לא?". החבר'ה על הבמה חייכו בהבנה אל הילד אך פסלו את דבריו בהינף יד, ואמרו כי לכל משפחה יש יותר מילד אחד, וכי תוחלת החיים עלתה וממשיכה לעלות, ולכן דבר זה אינו נכון. בהתחלה גם אני חשבתי ככה, עד שנזכרתי ברוברט תומאס מאלתוס.
במאמרו המפורסם "על עיקרון האוכלוסיה" (1798) טען מאלתוס כי על פי 'חוק התפוקה השולית הפוחתת', עתידה של בריטניה בעוד כמה עשרות שנים, יהיה עגום.
זה דורש הסבר קצר: 'חוק התפוקה השולית הפוחתת' אומר, שאם יש לך גורם ייצור אחד קבוע, וגורם ייצור אחד משתנה, בהכרח – ככל שתוסיף עוד ועוד יח' לגורם הייצור המשתנה, כך תפחת תרומתם של היחידות האחרונות, עד למצב שתרומתן אף תהיה שלילית. ומאחר וכמות היבול בבריטניה בסוף המאה ה-18 היה מוגבל, ואוכלוסיית בריטניה הכפילה את עצמה כל 25 שנים – מאלתוס טען שתוך 100 שנים בריטניה תעמוד מול רעב, עוני ובכך יבוא עליה קיצה. באופן כללי מאלתוס טעה לגבי מדינות המערב: הגורם הקבוע (האדמה) לא היה קבוע בזכות השיפורים הטכנולוגיים, אבל גם הגורם המשתנה לא בדיוק גדל כפי שציפו.

זה המקום לציין מס' עובדות:
על כדור הארץ, כ-80% מהאוכלוסייה מתגוררים ב-5 מדינות, רובם חיים בעוני מוחלט.
בנוסף, הסוציולוגים מצאו, שבכדי לשמר את גודלה של אוכלוסיה, הילודה צריכה לעמוד על ממוצע של כ-2.1 ילדים לאישה. בבריטניה, עומד קצב הילודה כיום על ממוצע של 1.2 ילדים לאישה. באופן כללי, בארצות המפותחות קצב הילודה הוא 1.3 וקצב התמותה הוא 0.7. ובחישוב גס, קצב גידול האוכלוסייה עומד על 0.6. הירידה בילודה היא מנת חלקן גם של מדינות שאינן מפותחות, אבל היא עדיין גבוהה בהרבה מזו של מדינות המערב (ישראל, למשל, היא המדינה היחידה בעולם המערבי המפותח, שגם מוכיחה צמיחה יחסית עקבית, וגם קצת ילודה מרשים – וזאת בגלל החרדים והערבים. השנה, לראשונה מאז קום המדינה, 54% מכמות הילדים שעלו לכיתה א', היו חרדים או ערבים).

ומה אומרים בעצם כל הנתונים הללו? פשוט מאוד: הכללים שאנו צריכים להחיל על המערב אינם דומים בהכרח לאילו שצריך להחיל על המדינות העניות. אותו ילד שדיבר על ירידה באוכלוסיה, לא טעה לחלוטין. קחו את זה בחשבון. כבר היום ישנן מדינות שמגבילות את הילודה באופן יזום: סין עושה זאת במשך עשרות שנים, דבר שהוביל לאסון חברתי לא פשוט – בסין יש היום עשרות מיליוני גברים סינים, שאינם מסוגלים למצוא לעצמם בנות זוג, מאחר וההעדפה של ההורים הסינים היתה לבן זכר, שיעזור בפרנסת המשפחה (ואני לא מדבר רק על הערים, אלא בעיקר על הכפרים העניים, בהם העבודה היא פיסית). בשם ההחלטה הזו, מיליוני הפלות בוצעו וילדות נרצחו תוך העלמת עין מכוונת של המפלגה הקומוניסטית השולטת.

האם אחרי שאתם שומעים על נתון כזה, אתם עדיין חושבים שיש לתת בידיו של האדם את הזכות לקבוע מה יהיו תכונותיו של היילוד/ה העתידי/ת? האם אתם חושבים ש"אנחנו יותר טובים מהם"?

אינני מתיימר לפתור את הבעיה הזו. גדול וכבד עליי לתת פיתרון מקיף ומוסרי לשאלה הזו, שבה מי שמחליט מתפקד כאלוהים דה-פקטו. אני מניח שכרגע, כל עוד אין בידינו את הבחירה הזו, קל לטעון שאנו ניתן לטבע לעשות את שלו. וכי איזו ברירה יש לנו?

הכנס הזה, שאירגנה שרון, גורם לי להרהר לא מעט ביומיים האחרונים לגבי העתיד שלנו.
מה יקרה בעתיד? האם המצפון שלנו ייתן לנו לחרוץ את גורלו של ילדינו לבינוניות (במקרה בטוב) או לנידוי חברתי? האם למצפון יהיה בכלל תפקיד בהחלטה הזו? האם נדע לייצר איזונים ובלמים, שיגבילו את הטירוף שעלול להיווצר?

פוסטים קשורים:

  1. כנס "אישיות, חברה וקידמה" – חלק ב'
  2. כנס "אישיות, חברה וקידמה" – חלק א'
  3. כנס בנושא "אישיות, חברה וקידמה"

Viewing all articles
Browse latest Browse all 6

Latest Images

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

HANGAD

HANGAD

MAKAKAALAM

MAKAKAALAM

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.2 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:





Latest Images

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.7.0 by Vimeo.com, Inc.

HANGAD

HANGAD

MAKAKAALAM

MAKAKAALAM

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Doodle Jump 3.11.30 by Lima Sky LLC

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.1 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Vimeo 10.6.0 by Vimeo.com, Inc.

Re:

Re:

Re:

Re: